נסיגת הכוחות הרוסיים מהעיר #חרסון על פי מאמר פרו רוסי

איזבסטיה (מוסקבה), 11 בנובמבר 2022

[עמדת המאמר אינה משקפת את דעתו של המתרגם]                                     

גשר בלתי נגיש

המשקיף הצבאי של העיתון  "איזבסטיה" אַנטוֹן לַבְרוֹב  אודות הסיבות לעזיבת הגדה הימנית של מחוז חרסון והאופקים המיידיים של המבצע המיוחד

בשנה הזו באוגוסט הפיקוד האוקראיני הטיל למערכה את העתודות האסטרטגיות שנצברו במשך חצי שנה. הם הצליחו להביא לנסיגת הכוחות הרוסיים מהגדה הימנית של דנייפר במחוזות חרסון וניקולייב. בכל זאת, בעבר המתקפה העצומה הזו נעצרה ולאויב הוסבו אבדות ממש כבדות. כל ניסיונותיו לתקוף בהמשך נהדפו בהצלחה. מה השתנה כעת ומדוע נוצר אילוץ לקבל את ההחלטה הקשה ביותר לצאת מחרסון וסביבתה?

הודות לפעולות מיומנויות ומקצועיות מאוד של אנשי הצבא הרוסיים, בשדה הקרב ניתן היה לקיים שוויון צבאי שברירי, למרות העדיפות המספרית הגדולה של האויב. אבל המורכבוּת הגדֵלה והולכת של האספקה לכוח הרוסי הפכה לבעיה העיקרית. החל מתחילתו של המבצע המיוחד לרשותם של הכוחות והאוכלוסייה המקומית בגדה הימנית עמדו רק שלושה נתיבים להתחבר לשאר רוסיה דרך הדנייפר הרחב ושופע המים: גשר אנטונוב בחרסון, גשר הרכבת לא הרחק ממנו והסכר של תחנת הכוח ההידרואלקטרית קַחוֹבְסְקַיה. על אף כל המאמצים, במשך החודשים הראשונים לא עלה בידי הכוחות האוקראיניים לפגוע באובייקטים האלה.

הקרבות על אי הנחשים בסוף יוני בישרו את סימן מעורר הדאגה הראשון עבור הגדה הימנית. בדיוק שם נעשה לראשונה שימוש רחב בפגזים וטילים מדויקים וארוכי טווח שסופקו לאוקראינה מארה"ב. אזי נעשה ברור כי אמצעי ההגנה האנטי אווירית הקיימים אינם מבטיחים יירוט המַטָּחים  במאה אחוזים. בעוד כל מטען חמוש שמצליח לחדור פירושו הרס של מִתקן חשוב או ציוד.  

הבעיה לא נפתרה בשלמותה עד עתה. לדברי המפקד הראשי סרגיי סוּרוֹביקין, על אף הפעלת אמצעי הנגד של ההגנה האנטי אווירית, עד ל-20% מהטילים המונחים מגיעים ליעדיהם.  נוסף לכך, החל מספטמבר הארטילריה האוקראינית החלה להשתמש בפגזי 155 מילימטרים מסוג M982A1 Excalibur, המונחים באמצעות GPS, אותם סיפק הפנטגון. הטווח שלהם וכמות חומר הנפץ בהם קטן במידה רבה מאשר בטילים HIMARS. אבל פגזים כאלה כלל לא ניתן ליירט באמצעי ההגנה האנטי אווירית.

כדי לפגוע בנתיב התחבורה, היחידות החמושות של אוקראינה בזבזו מאות טילים, אבל השיגו את מטרתם. החל מאוגוסט הגשרים לכלי רכב ולרכבות, המובילים לחרסון, הוצאו מכלל שימוש.  הוסב נזק גם למסלול החלופי העובר דרך הסכר של תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובסקיה. גם הנמל של חרסון נתון היה לפגיעות טילים.

האספקה לא נפסקה לחלוטין. אבל כעת כדי לספק אותה לגדה הימנית היה צורך במעבורות, סירות פונטון וספינות. מצב כלל לא פשוט נוצר בשינוע רכבי שריון כבדים הן לתגבור והן לתיקון, אותם היה קשה במיוחד להעביר לחרסון. ההגנה נשענה על חוסנם של חיל הרגלים והצנחנים, שיצרו קו הגנה דק בשדות ובמטעי היערות של חבל חרסון ועל סיוע יעיל מצד ארטילריה וחיל האוויר.

לכל גדוד ביום קרב נדרשות משאיות אחדות עם דברי אספקה. (אפילו החייל האמיץ ביותר המצויד בכידון לא יוכל להילחם הרבה.) גדוד תותחנים צריך אף יותר. הקשיים בנתיבי האספקה גרמו למחסור בתחמושת. המלאי שלהם הלך ואזל וכך גם כמות הציוד הצבאי המתוקן. אפשרויות לשינוי המצב באופן מהותי לא היו. הכושר הקרבי של הכוח ירד. אחת מהמתקפות הבלתי פוסקות יכלה לחדור דרך ההגנה הנחלשת, לחתוך את הכוח ולנתק אותו אפילו מאותה האספקה הדלה שהתקיימה.

ללא ספק הפיקוד הצבאי בדק גם אפשרויות נוספות, מלבד הוצאת הכוחות. אפשר היה לנסות להתרחק מהקו הקיים של החזית לקווי גבול אחרים, קרובים יותר לחרסון. הדבר היה מאפשר לקצר את אריכות קו החזית, לעבות את התצורות הקרביות ולהישען על המבנים העירוניים. הכוחות היו מוגנים יותר מארטילריה ואף מפגיעות של נשק מדויק. להחזיק בעיר, אפילו בתנאים של מחסור באספקה, אפשר היה במשך חודשים. אבל אז היה צורך לספק את כל החיוני לעיר בלילות, באמצעות כלי שיט קטנים, תחת אש תותחים בלתי פוסקת ואבדות קבועות בלתי נמנעות. במצב כזה בהפגזת הנהר ניתן היה להשתמש לא רק במערכות מדויקות אלא גם בתותחי שדה רגילים.

הארכת משך ההגנה לא הייתה משנה את המצב הכללי. האפשרויות לחוזה שלום אינן נראות באופק. גשרים חדשים למעבר הדנייפר, בלתי פגיעים מפני טילים ופגזים, גם כן לא היו נוצרים. הפיקוד האוקראיני יכול היה בכל רגע להניח את הקלף המנצח על השולחן – לפוצץ את מעברי המים בסכר של תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובסקיה ולהגדיל את זרימת המים מתחנות כוח הידרואלקטריות נוספות. הדנייפר היה עולה על גדותיו במשך ימים אחדים, ואולי אף שבועות, היה הופך את האספקה לכוח המוצב כמעט לבלתי אפשרית אפילו בנתיב המים, דבר שהיה מאפשר לבודד את הכוח לגמרי ולנסות לחסלו.

הגנה בתוך העיר הייתה גורמת להרס איום של חרסון, למותם לא רק של תושביו, אלא גם לטראומה קשה ביותר ליישוב עצמו. את מחירם של קרבות עירוניים נוקשים אנו כבר ראינו לפי הדוגמאות של מריופול, סברודונצק ופופסנאיה.

לאחר הסגת הכוחות, נתיבי המעבר דרך הדנייפר שנהרסו בידי האוקראינים הפכו להם לרועץ. אפשרות כלשהי להתגבר על הקושי במעבר הנהר מצד היחידות הצבאיות של אוקראינה אינה עולה על הפרק. כבר עכשיו בצילומי לווין חדשים נראים  לכל אורכו הקמתם של קווי ביצורים. לאחר הפקת הלקחים הקשים [ממתקפה] על תחנת הכוח הגרעינית לחשמל זפורוז'יה, ספק אם האויב יחליט על הרפתקה חדשה בדמות הנחתת כוחות המצוידים בנשק קל, בעוד כוחות המצוידים בנשק כבד בתנאים הנוכחיים אינם ניתנים להעברה.

להחזיק בהגנה לאורך הדנייפר יוכלו כוחות רוסיים קטנים בהרבה  מאלה הפועלים עכשיו. הכוחות שהיו נתונים תחת אש, כעת יועברו לזירות אחרות של החזית. לאחר השגתן של המטרות הטקטיות בהתקפות באזור    Kremennaya, Artemovsk, Ugledar ו- Svatovהכוחות הרוסיים, ככל הנראה, יעברו להגנה אסטרטגית לתקופת החורף. שם ניסיונם, אשר נרכש בקרבות קשים בגדה הימנית, יהיה לתועלת.

כמובן, גם לאויב ישתחררו כוחות. הכוח שרוכז להתקפה על חרסון  יוכל לאחר השבת כושרו הקרבי ותגבורו להופיע בכיוון אסטרטגי אחר. לכן להיחלש אף אחד אינו מתכנן. ספק אם בתקופת החורף אחד מהצדדים יחליט על התקפות גדולות.

את ההפוגה הצפויה צריך לנצל להכנה מושלמת של המגויסים ולהוספת כוחות. חיוני לכונן ייצור המוני של אמצעים להנחלת תבוסה, זולים אך יעילים ביותר, אשר הוכיחו עצמם מצוין בהגנה על חרסון – פגזים מונחים, מל"טים תוקפים, כלי נשק מדויקים ואמצעי תקשורת. המבצע הבא של הצבא הרוסי צריך להתחיל כבר ברמה טכנולוגית חדשה.

*המחבר הוא המשקיף הצבאי של "איזבסטיה"

עמדת המערכת אינה בהכרח משקפת את עמדת המחבר