יום שבת, 17 בדצמבר 2022

לאחר #מתקפות #טילים, #האוקראינים מתעקשים להמשיך ללא חשמל, מים וחימום

 לאחר מתקפות טילים, האוקראינים מתעקשים להמשיך ללא חשמל, מים וחימום

מאת דיוויד ל. סטרן (David L. Stern), וושינגטון פוסט, 9 בדצמבר 2022

 

קייב. אוקראינה. החשמל נכבה ואספקת המים נותקה, ובדירה בקומה השמינית באחת הפרברים של קייב, אולאה טקאצ'וק (Olha Tkachuk) הרגישה כאילו עולמה חרב עליה.

כומר הגיע לביתה להטביל את בתה 4 החודשים, ניקול, אשר נקבע לה תור לעבור ניתוח לב מציל חיים למחרת. אורחים הגיעו לטקס, ובתה הבכורה, כריסטינה בת ה-17, יצאה לקנות פיצה נוספת מבית הקפה הסמוך.

בדיוק אז, טילים רוסיים החלו לפגוע בבירתה של אוקראינה – שוב. החשמל נכבה. כריסטינה נלכדה במעלית. קיום הניתוח כעת היה בספק.

"הייתה לי בת אחת במעלית, את האחרת אני מטבילה, ומחר יש לנו ניתוח לב", אמרה טקאצ'וק. "זה היה מצב איום".

המתקפה ב-23 בנובמבר הייתה חלק ממִבצע ירי טילים בלתי פוסק וחסר רחמים שכוון נגד מערכות האנרגיה של אוקראינה, מִבצע אשר הוציא מכלל פעולה שירותים חיוניים ברחבי המדינה, וכפי שהתכוון הקרמלין בבירור, שיבש את חייהם של אוקראינים מהשורה, וסיבך קבלת החלטות גדולות וקטנות.

במצב של כפור, תושבי קייב וערים אחרות אינם שואלים רק היכן למצוא חימום, מים וחשמל אלא גם מעלים תמיהות אם הם יכולים להישאר באוקראינה. גורמים רשמיים מזהירים מפני אסון הומניטארי לאלה שיישארו ומשבר פליטים חדש אם יעזבו רבים מדי.

בינתיים המצוקה גוברת, כולל תחושת לחץ בְּקֶרֶב עובדי ציבור האחראים לתיקונים, אשר קשים לביצוע, יקרים, ובמקרים אחדים בלתי אפשריים ללא ציוד חדש שכמעט לא בנמצא.

הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי הודיע על הקמתם של כ-4,000 "מרכזים בלתי מנוצחים" ברחבי המדינה – מקלטים בהם האוכלוסייה יכולה להתחמם, להטעין מכשירי חשמל, לקבל גישה לאינטרנט ולהשיג משהו חם לשתות.

ואולם לא מכבר בנאומו, אמר זלנסקי כי לא כל העיריות, "עשו עבודה טובה", בנקבו בלשכתו של ראש העיר קייב.

"ישנן תלונות בקייב", אמר זלנסקי. "המרכזים עדיין טעונים שיפור, בלשון המעטה. בקשה, לתשומת ליבכם. תושבי קייב זקוקים ליותר תמיכה". 

ראש העיר של קייב ויטלי קְליצ'קוֹ דחה את ביקורת הנשיא. "איני רוצה להיכנס לקרבות פוליטיים, במיוחד במצב הנוכחי", אמר. "זה חסר טעם". כאשר הנזק ממתקפות הטילים הולך וגובר, התיקונים עורכים זמן רב יותר, וחלק גדול מאוקראינה חווה מספר שעות ביום ללא חשמל.

במקרה של אולאה טקאצ'וק, נדרשו שעתיים לחלץ את בתה הבכורה מהמעלית. האב פָּבלוֹ, כומר אורתודוכסי, ערך את הטבילה לניקול ולאחיה התאום, דניאל.

למחרת בבוקר עדיין לא היה חשמל, גם לא מים וחימום בדירתם, וחשוב יותר, ב"מרכז למחלות הלב לילדים" האוקראיני. אף על פי כן, טקאצ'וק ובעלה, וולודימיר, אספו את חפצי ילדיהם בחשיכה ועשו את דרכם לבית החולים.

"כאשר אתה בדירה קרה, ואתה צריך למצוא מים, שאינם, ואין אור, ואתה צריך לרחוץ ילד קטן באמבטיה קרה, להוציאו החוצה ולהכינו לניתוח בבוקר – זה מפחיד נורא", אמרה אולאה טקאצ'וק.

"אבל היינו חייבים ללכת, כיוון שזו הייתה תקוותנו האחרונה", היא הוסיפה. "כיוון שהמצב עלול להחמיר".

בבית החולים, איליה ימאטס (Illya Yemets), המנהל, אמר להם כי הגנרטורים והדיזל יספיקו כדי להפעיל את הציוד הרפואי למשך הניתוח של ניקול. אבל היעדר חימום ומים היוו בעיה. ניקול הייתה שרויה במצב שהחליש מאוד את ריאותיה ונזקקה לחימום כדי למנוע מחלה או זיהום. כמו כן היה צורך במים לביצוע הניתוח.

ימאטס אמר כי עליהם לנתח. זה "הרע במיעוטו", הוא אמר בריאיון. הוא הסביר כי קיים סיכון למתקפה נוספת, שאף תחמיר את המצב. "אבל אם לא ננתח, הילדה תמות", הוא אמר.

הניתוח הצליח. היה עדיין מספיק מים במכלי בית החולים. על אף שהיעדר חימום גרם לטמפרטורה בחדר הניתוח וביחידה לטיפול נמרץ לרדת, את ניקול ניתן היה לחמם באמצעות מזרן חימום מיוחד ושולחן הניתוח.

"תודה לאל שהטמפרטורה בחוץ רק קופאת, ולא 10 או 15 מעלות קרה יותר", אמר ימאטס.

מתקפת הטילים ב-23 בנובמבר הייתה הקשה ביותר מאז החלו  הכוחות הרוסיים להפציץ את תשתיות האנרגיה של אוקראינה בתחילת אוקטובר. כאשר המטח הסתיים, כמעט כל אוקראינה הוכתה במכת חושך וקור.

בקייב, טיל פגע בארבעה קווים וניתק את החשמל כמעט עבור כל האוכלוסייה של עיר הבירה בגדה המזרחית של הנהר דנייפר. תוך שש שעות המהנדסים שיקמו שני קווים אשר סיפקו חשמל לאזור בתי החולים,  מפעלי חימום ומתקנים לאספקת מים.

אבל באתר אחר בעיר, מהנדסים מ-DTEK, ספקית החשמל הגדולה ביותר במדינה, עבדו ללא שינה במשך 48 שעות, בגשם, שלג ובקור מקפיא. "זו הייתה כנראה עבודת החירום השיקומית הקשה ביותר עבורנו – היה נזק עצום", אמר אנדריי טויונדה (Toyunda), ראש חטיבת התיקונים. "הם הביאו לנו בגדים יבשים ומזון ושתייה חמים".

ביום שני רוסיה שוב הפציצה את מערכת האנרגיה של אוקראינה, כשהיא משגרת יותר מ-70 טילים, אשר גרמו להפסקות חשמל בעיר הדרומית אודסה ובמקומות אחרים ברחבי המדינה.

מומחים לצבא ולמודיעין סבורים כי הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מקווה לערער את המורל של האוכלוסייה האזרחית באוקראינה ולפצות על חוסר הצלחתה של מוסקבה בשדה הקרב. בסופו של דבר הוא מקווה ליצור סדקים בחברה האוקראינית, לדבריהם. ביום שלישי, פוטין הודה בפגיעה מכוונת בתשתיות אבל האשים את אוקראינה בפעילות פרובוקטיבית שהביאה לתקיפות האלה.

עד עתה, נראה כי התוכנית שלו מביאה לתוצאות הפוכות. בראיונות, אוקראינים אמרו כי הם אף יותר נחושים לשנס מותניים ולסבול במשך החורף, יהיה אשר יהיה. ואולם ניכר כי בקצוות ישנן התפרצויות, כמו בביקורתו של זלנסקי על ראש העיר קייב.

אף כאשר הטילים הרוסיים אינם מכוונים ישירות למערכות החימום והמים, הפסקות החשמל גורמות למהלומה, לדברי דמיטרו נוביצקי  (Dmitro Novytskyi), יושב ראש האיגוד האוקראיני לאספקת מים ולמִתְקני ביוב. ללא חשמל, אין ביכולתן של משאבות המים להזרים מים לאוכלוסייה, אומר נוביצקי. הניתוקים גם פוגעים במערכת החימום העירונית המרכזית של אוקראינה בשתי דרכים – ראשית באמצעות ניתוק המים המשמשים את המערכת ושנית בשיבוש אספקת החשמל הדרוש לחמם את המים.

נוביצקי מספר כי במהלך המתקפות ב-23 בנובמבר, "אספקת המים נפסקה כמעט בכל המדינה". בחלקה הגדול, הוא אומר, היא חודשה "די מהר" ו"קריסת" מערכת המים נמנעה כיוון שמהנדסי החשמל ידעו לחדש את החשמל קודם כול עבור אספקת המים ומִתקני הביוב.

שבוע לאחר ניתוח הלב, אולאה טקאצ'וק וניקול נערכו לעזוב את בית החולים. ניקול ישנה היטב, צרור זעיר בזרועות אימה. אבל דאגותיה של האם לא פסקו.

האם אמרה כי ניקול עדיין זקוקה שחומה יישמר. "אם הם יפסיקו את החימום שוב, אנו נצטרך ללכת עם ילדינו למקום אחר", היא אמרה. אפשרות אחת הייתה לעבור למקום מגורֵי בעלה בעיר אחרת, בה מצוי תנור המוסק בעצים. אם האופציה הזו לא תצלח, היא אומרת, "אנו נחפש חימום".

בדומה לכך, על ימאטס לעמוד בפני הכרעותיו. "המרכז למחלות לב לילדים" הוא בית החולים הגדול ביותר באוקראינה עבור ילדים הסובלים מבעיות לב, ומבוצעים בו בין 10 ל-15 ניתוחים לילדים בשבוע במהלך המלחמה. אתר שני בקייב מטפל במבוגרים.

בחודשים הראשונים של המלחמה, כאשר הלחימה התרחשה בקרבת קייב, המרכז העביר את עבודתו למרתף של הבניין, ושלח רופאים אחדים וציוד לעיר לביב במערב אוקראינה.

כעת ימאטס שואל היכן הוא ישיג את הדיזל כדי שהגנרטורים ימשיכו לפעול, אם הפסקות החשמל תימשכנה לפרקי זמן ארוכים יותר. כבר עכשיו, חלקים מבית החולים פועלים בטמפרטורה מופחתת ותוך הפעלת אמצעים אחרים לשימור האנרגיה. הוא שוב שוקל העברת חלק מפעולותיו ללביב. אבל גם את לביב פוקדות הפסקות חשמל.

החלק העיקרי של המרפאה יישאר בקייב. "כל עוד הדבר אפשרי", הוא אומר. "אנו חייבים לתת סיכוי לכל הילדים והאנשים המבוגרים".

עבור כל רופא בבית החולים, השאלה אם להישאר אופפת אותו בדאגה רבה.

"אנו חושבים על כך כל יום ודנים בזאת כל יום עם ידידינו ועמיתינו – שזוהי השאלה העיקרית כעת", אומר סרגיי וארבנטס (Varbanets), ראש מחלקת ניתוחי הלב למבוגרים.

שבוע לפני ניתוחה של ניקול, וארבנטס היה בזמן ניתוח כאשר המרפאה נפגעה מהפסקת חשמל ראשונה שלה, כתוצאה ממתקפת טילים. הגנרטורים החלו לפעול באופן אוטומטי, כמתוכנן, וכל הציוד הרפואי עבד ללא תקלות. אף על פי כן, וארבנטס סיפר כי הייתה תחושת דאגה בחדר הניתוח כאשר נמסר שעוד 10 טילים עפים לכיוון קייב. וארבנטס אמר כי המצב "אף ילך ויחמיר" כיוון שלרוסים "אין ברירה אחרת כלשהי". הוא ואשתו דנו ביציאתה מאוקראינה יחד  עם ילדיהם, כפי שהיא עשתה בתחילת המלחמה, לפני שובה לקייב – שיחה  מייסרת. "היא לא רוצה לברוח בלעדיי – זה לא קל רק לבוא לגרמניה", אמר וארבנטס, בהיזכרו בהתלבטויותיהם.  "אנו עומדים להישאר פה", אמר. "ואיכשהו לשרוד את החורף".