כל פעם שמאתגרת איראן את אזרבייג'ן מרוויחה ישראל! [תרגום מעיתון "א-שַרְק אל-אוַּסט", 1 ביוני 2023]
מאת הוּדא
אל-חוּסייני [בתעתיק הדא אל-חסיני] (Huda al-Husseini)[עיתונאית
לבנונית]
לפי
דוח של המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם שפורסם לאחרונה, מתברר כי
בתקופה 2022-2018 תפסה אזרבייג'ן מקום שני
בייצוא הנשק הכולל של ישראל. אזרבייג'ן רכשה 9.1% מייצוא הנשק של ישראל, והודו תפסה
מקום ראשון כשייצוא הנשק של ישראל אליה הגיע ל-37% מכלל הייצוא, והפיליפינים תפסה מקום שלישי
עם 8.5%. בתקופה הזו הסתכם חלקה של ישראל בייצוא הנשק העולמי ב-2.3%. במקביל
הגדילה אזרבייג'ן את אספקת האנרגיה למדינת ישראל וזו היוותה 40% מביקוש האנרגיה שלה
לאחר מלחמת אוקראינה. מלבד הסיבות הפרגמטיות האלה, לקשרים ההדוקים בין שתי המדינות
בסיס היסטורי ותרבותי גם כן. אזרבייג'ן היא מולדתה של הקהילה היהודית האחרונה
שנותרה ב[הרי] קווקז, הידועה בשם
"קראסניָה סלובודה" (המושבה האדומה). יצוין כי קהילה יהודית
אירופית מתגוררת באזרבייג'ן מאז סוף המאה ה-19.
לשיתוף
הפעולה בין שתי המדינות יש גם את הפוטנציאל להשפיע על מדיניות החוץ של ארצות
אחרות, כאשר ההתקרבות הישראלית-טורקית לאחרונה מבהירה את האפשרות הזו בצורה הטובה
ביותר. ב-2010 התרחש ניתוק עמוק בקשרים בין שתי המדינות בעקבות תקרית "מאווי
מרמרה", עת פגע חיל הים הישראלי באונייה טורקית שנשאה סיוע הומניטארי לעזה.
בשנת 2016 התפייסו טורקיה וישראל, פיוס שהותנה בתשלום כ-20 מיליון דולר מצד ישראל למשפחות הפעילים אשר נהרגו בתקרית. למרות זאת,
לא נמשך הפיוס הזה זמן רב: בשנת 2018 ניתקה טורקיה את קשריה עם ישראל לאחר הכרתה
של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל.
אינדיקציה
חשובה נוספת למדיניות אזורית היא הסכמי אברהם, אשר הושגו בתמיכת וושינגטון באוגוסט
2020 בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו.
בתחילה
הייתה תגובתה של טורקיה שלילית, עד כדי שהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן איים לנתק את
הקשרים עם איחוד האמירויות הערביות המאוחדות. אבל הפרשה הסתיימה בסופו של דבר בכך
שאנקרה וירושלים, שתיהן באותו הצד, הגנו על אזרבייג'ן כאשר פרצה המלחמה בנגורנו
קרבאך, ואשר נראה כי הזכירה לשתי המדינות את מה שהן יכולות להשיג ביחד. לקראת
דצמבר 2020 נוכח לדעת ממשל ארדואן שהסכסוך הדיפלומטי עם ישראל מציב אותו במצב לא
נוח. אחרי עשור של קשרים מתוחים, שינתה הממשלה את מסלולה והחליטה לפעול לשיפור
הקשרים הפגומים.
כחלק
מאותו השינוי החליטה טורקיה לשפר את קשריה עם ישראל, בהסכימה בשתיקה להסכמי אברהם,
על אף ביקורתה הקודמת. אזרבייג'ן הייתה במצב טוב כדי למלא תפקיד של גשר אפשרי
בתהליך הנרמול. בדצמבר 2020 אמר שר החוץ של אזרבייג'ן, ג'ייהון ביירמוב, כי באקו
תוכל לתווך בין תל אביב לאנקרה. בהמשך הצהיר עוזרו של נשיא אזרבייג'ן, חיכּמת
חאג'ייב, כי באקו תוכל לארח שיחות משולשות.
הַפְשָרָה
הזו בקשרים הבילטרליים נוצרה לאחר יותר מ-10 שנות מתיחות. ביקורו של נשיא ישראל יצחק
הרצוג בטורקיה במארס 2022, אשר בעקבותיו נערכו ביקורי גומלין של שרי החוץ משתי
המדינות, עזר לחמם את הקשרים. בשנה שעברה ביוני, פעלו טורקיה וישראל יחדיו כדי לנטרל את התוכניות האיראניות לתקוף ולחטוף
תיירים ישראלים בטורקיה. לאחר חודשיים, הודיעו שתי הממשלות על חידוש מלא בקשרים
הדיפלומטים. לאחר מכן, באוקטובר 2022, עזרה פגישה בין שרי ההגנה בטורקיה ובישראל
לחזק את תהליך הנרמול. בלט ביקורו של בני גנץ באנקרה, בהיותו הביקור הראשון מצד שר
ביטחון ישראלי מזה יותר מעשור. נוסף לכך, צוות ישראלי הציל 19 תושבים טורקים, לאחר
שהתחוללה רעידת אדמה גדולה בחלק הדרום מזרחי של טורקיה [בפברואר 2023]. ארדואן
הודה לשר החוץ הישראלי אלי כהן, ואמר כי טורקיה תמיד תזכור את הסיוע אשר הגישה לה
ישראל.
אזרבייג'ן
הפכה את הנרמול הטורקי-ישראלי לאחת ממטרות
הראשיות של מדיניות החוץ שלה. לנוכח המשך ההסלמה באיומים מצד הרפובליקה האסלאמית
של איראן לא יכלה באקו לבקש עיתוי טוב יותר לחיזוק הקשרים בין שתי בעלות בריתה
הקרובות ביותר.
המתיחות
הגוברת בין איראן לבין אזרבייג'ן וישראל חיזקה את השוּתפוּת האסטרטגית בין שתי
המדינות האחרונות. בחלוף שבועיים מההתנגשויות בחודש ספטמבר [2022] בגבול בין
ארמניה ואזרבייג'ן, ביקר בני גנץ שר הביטחון הישראלי הקודם, באזרבייג'ן, ונפגש עם נשיא
המדינה אילהם אלייב ועם עמיתו האזרי, זקיר
חסנוב.
"הסכמי
אברהם, ההתקרבות בין טורקיה לישראל, והיחסים המתוחים בין אזרבייג'ן לאיראן, הוסיפו
מֵמד חדש לשוּתפוּת האזרית-ישראלית. עד לאחרונה, סירבה אזרבייג'ן בקביעות לבקשתה
של ישראל למנות שגריר קבוע, על אף פתיחתה של ישראל שגרירות בבאקו באוגוסט 1993.
המצב השתנה כאשר קיבלה אזרבייג'ן החלטה היסטורית לנקוט בצעד גומלין לאחר קרוב ל-30
שנה. הסיבה מאחורי הססנותה של אזרבייג'ן בתחילה, נבעה מחששותיה להרגיז את המדינות
האסלאמיות האחרות ולחולל פרובוקציה כלפי איראן, אשר הטילה על ישראל את האחריות
להידרדרות בקשרים בין באקו לטהראן.
בתקופת
ממשלת בנט-לפיד קִצרת הימים, הועלתה השוּתפוּת בין אזרבייג'ן לישראל לדרגה
אסטרטגית חדשה. יאיר לפיד תיאר את אזרבייג'ן כשותפה חשובה של ישראל. בהקשר זה היה
ביקורו של בני גנץ באזרבייג'ן חשוב ביותר. לאורך ביקורו הדגיש גנץ את חשיבות
"השמירה על הקשרים האסטרטגיים בין מדינת ישראל לרפובליקת אזרבייג'ן",
ואת חשיבות "מתן הדעת לשינויים במזרח התיכון לאחר החתימה על הסכמי
אברהם". גנץ וגורמים בכירים באזרבייג'ן דנו גם בקשריה המתפתחים של ישראל עם טורקיה
ועם ארצות אחרות באזור ובעולם. אפשר לומר כי הדיונים במהלך הביקור הזה מילאו תפקיד
חשוב בהכשרת הקרקע להחלטתה של אזרבייג'ן לפתוח שגרירות בישראל.
לחילופי
הממשלה בישראל לא הייתה השפעה כלשהי ברורה על השוּתפוּת האסטרטגית האזרית-ישראלית.
ממשלת ישראל הימנית הקיצונית החדשה בראשות בנימין נתניהו המשיכה בשיתוף הפעולה
ההדוק עם אזרבייג'ן. אילהם אלייב מינה לשגריר האזרי הראשון בישראל את מוכתר ממדוב ב-11 בינואר [2023]. בפברואר [2023] פגש
שר הביטחון הישראלי יואב גלנט את הנשיא אלייב בשולי ועידת מינכן לביטחון.
בהקשר
לאפשרות פרוץ סכסוך בין אזרבייג'ן לאיראן לנוכח המתיחות האחרונה, ברור כי טהראן
היא גורם גדול יותר וחזק יותר מבאקו, ואולם היא לא תוכל להתעלם מן המציאות
הגיאופוליטית, ובמיוחד מהצורך לשמור על קשריה עם טורקיה ורוסיה, נוסף
להישענותה על אזרבייג'ן בתחום השירותים הלוגיסטיים. לכן, האפשרות לפרוץ סכסוך
כלשהו בין שתי המדינות נראית רחוקה למדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה